הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה.

סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלחַ.

רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ, וּגְאָלֵנוּ מְהֵרָה כִּי גּוֹאֵל חָזָק אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְרָאֵל.

רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְרָאֵל:

בָּרֵךְ עָלֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזּאת [בחורף: וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה], וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים.

תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשרָאֵל.

הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה יְיָ לְבַדְּךָ וְצַדְּקֵנוּ בַּמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט.

וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל אוֹיְבֵיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ, וְתַכְנִיעֵם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים.

עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעָלֵינוּ יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם לְעוֹלָם וְלא נֵבוֹשׁ כִּי בְךָ בָטָחְנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים.

וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב, וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב, וְכִסֵּא דָוִד מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם.

אֶת צֶמַח דָּוִד מְהֵרָה תַצְמִיחַ, כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה.

שְׁמַע קוֹלֵנוּ וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.

ושלוש ברכות אחרונות.

ואם אין לו אף זמן זה, כתב השלחן ערוך (ק"י,ג'): ההולך במקום גדודי חיה וליסטים מתפלל: צרכי עמך מרובים... ומתפלל אותה בדרך כשהוא מהלך".

וזהו הנוסח של תפילה זו:

צָרְכֵי עִמְּךָ מְרֻבִּים וְדַעְתָּם קְצָרָה, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלוֹקֵינוּ שֶׁתִּתֵּן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּדֵי פַּרְנָסָתוֹ וּלְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה דֵּי מַחְסוֹרָהּ, בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.

ואם יכול אחר כך להתפלל שמונה עשרה, יתפלל. (שם).

סיכום:

א.אם יכול להתפלל קריאת שמע וכל תפילת עמידה בלי לקצר, כך יעשה.

ב.אם אין לו מספיק זמן יאמר את הנוסח של קיצור כל ברכה וברכה (נוסח ב') ויסיף שאלת גשמים.

ג.בימי שאלת הגשמים (כמו בימים אלו) אי אפשר לומר הביננו (נוסח א') ויש מי שכתב שבשעת הדחק, כגון במלחמה יכול.

ד.בשני הנוסחים הנ"ל אינו צריך לשוב ולהתפלל שמונה עשרה אפילו אם יש לו זמן לכך.

ה.אם אין זמן גם לכך, יאמר את תפילת "צרכי עמך" (נוסח ג'). ואם יש לו זמן אחר כך יתפלל שמונה עשרה.