מהלכות מלחמה // הרב אביחי קצין 

הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה.

סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלחַ.

רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ, וּגְאָלֵנוּ מְהֵרָה כִּי גּוֹאֵל חָזָק אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְרָאֵל.

רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְרָאֵל:

בָּרֵךְ עָלֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזּאת [בחורף: וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה], וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים.

תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשרָאֵל.

הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה יְיָ לְבַדְּךָ וְצַדְּקֵנוּ בַּמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט.

וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל אוֹיְבֵיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ, וְתַכְנִיעֵם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים.

עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעָלֵינוּ יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם לְעוֹלָם וְלא נֵבוֹשׁ כִּי בְךָ בָטָחְנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים.

וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב, וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב, וְכִסֵּא דָוִד מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם.

אֶת צֶמַח דָּוִד מְהֵרָה תַצְמִיחַ, כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה.

שְׁמַע קוֹלֵנוּ וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.

ושלוש ברכות אחרונות.

ואם אין לו אף זמן זה, כתב השלחן ערוך (ק"י,ג'): ההולך במקום גדודי חיה וליסטים מתפלל: צרכי עמך מרובים... ומתפלל אותה בדרך כשהוא מהלך".

וזהו הנוסח של תפילה זו:

צָרְכֵי עִמְּךָ מְרֻבִּים וְדַעְתָּם קְצָרָה, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלוֹקֵינוּ שֶׁתִּתֵּן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּדֵי פַּרְנָסָתוֹ וּלְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה דֵּי מַחְסוֹרָהּ, בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.

ואם יכול אחר כך להתפלל שמונה עשרה, יתפלל. (שם).

סיכום:

א.אם יכול להתפלל קריאת שמע וכל תפילת עמידה בלי לקצר, כך יעשה.

ב.אם אין לו מספיק זמן יאמר את הנוסח של קיצור כל ברכה וברכה (נוסח ב') ויסיף שאלת גשמים.

ג.בימי שאלת הגשמים (כמו בימים אלו) אי אפשר לומר הביננו (נוסח א') ויש מי שכתב שבשעת הדחק, כגון במלחמה יכול.

ד.בשני הנוסחים הנ"ל אינו צריך לשוב ולהתפלל שמונה עשרה אפילו אם יש לו זמן לכך.

ה.אם אין זמן גם לכך, יאמר את תפילת "צרכי עמך" (נוסח ג'). ואם יש לו זמן אחר כך יתפלל שמונה עשרה.

שאלה:

חייל הנמצא בפעילות ויש לו זמן קצר מאד להתפלל וביכולתו להתפלל רק קריאת שמע ותפילת עמידה ואף פחות מזה, כיצד ינהג?

​

תשובה:

אם יכול להספיק את קריאת שמע ואת תפילת עמידה, יאמר את שניהם.

​

במידה ואין לו מספיק זמן, ניתן לקצר את תפילת עמידה על פי העקרונות הבאים:

​

השולחן ערוך (אורח חיים סימן קי,א) כתב:

"בשעת הדחק... מתפלל אחר ג' ראשונות:  הביננו, ואומר אחריה ג' אחרונות, וצריך לאמרם מעומד; וכשיגיע לביתו, אין צריך לחזור ולהתפלל".

​

לאחר שלוש הברכות הראשונות אומר את הנוסח הבא שהוא קיצור של הברכות האמצעיות:

​

(נוסח א') "הֲבִינֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ לָדַעַת דְּרָכֶיךָ וּמוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְיִרְאָתֶךָ וְתִסְלַח לָנוּ לִהְיוֹת גְּאוּלִים וְרַחֲקֵנוּ מִמַּכְאוֹבֵינוּ וּדַשְּׁנֵנוּ בִּנְאוֹת אַרְצֶךָ וּנְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע תְּקַבֵּץ וְהַתּוֹעִים עַל דַּעְתְּךָ יִשְׁפְּטוּ וְעַל הָרְשָׁעִים תָּנִיף יָדֶיךָ וְיִשְׂמְחוּ צַדִּיקִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וּבְתִקּוּן הֵיכָלֶךָ וּבִצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ וּבַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ טֶרֶם נִקְרָא אַתָּה תַּעֲנֶה בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה".

ולאחר מכן אומר את שלוש הברכות האחרונות.

​

על נוסח זה יש להעיר שתי הערות:

א. הביאור הלכה (שם) כתב שהיום אין נוהגים לברך הביננו. ובשם הרמ"א כתב: "שאם באנו לקצר מחמת הטרדה, לא נתפלל לעולם תפילה שלימה".

ב. השלחן ערוך כתב שאין מתפללים הביננו בימי הגשמים".

​

על סעיף א' יש להעיר שבמקום דחק גדול נראה שיש להתיר, כמו שכתב למשל "גשר החיים" (פ"א ג,ה) לעניין חולה שיכול לומר הביננו. וכך פסק בספר דיני צבא ומלחמה עמוד 66.

לענין אמירתו בימות הגשמים, יש מי שכתב להתיר אפילו בימות הגשמים ("הצבא כהלכה" עמוד שעב) בהסתמך על שיטת רבינו מנוח בשעת הדחק.

​

המשנה ברורה (ק"י ,ס"ק ו') הביא את דברי החיי אדם, שרק הביננו אין לומר בימות הגשמים, אבל לומר תפילת עמידה על ידי קיצור כל ברכה וברכה אפשר להוסיף אזכרת גשמים.

​

וזהו הנוסח המקוצר:

שלוש ברכות ראשונות: אבות, גבורות וקדושת השם.

(נוסח ב') אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת, חָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ דֵּעָה וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת.